למה חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מחממים (ואיך אנחנו פותרים את זה)
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סביבה קשה מאוד עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האדים, המים שנשפכים והלחות, זו בעצם סביבה של עינויים עבור המכשירים האלה. אם אתם מוצבים מחמם אינפרא-אדום על התקרה, אתם נלחמים כל הזמן בלחות.
לכן אנחנו לא יכולים פשוט “לקוות” שהמכשירים שלנו יעבדו. אנחנו מעבירים אותם דרך תהליך של חשיפה לחום וללחות – תהליך שהוא בעצם קצת אכזרי. אנחנו חושפים את המכשירים לחום וללחות גבוהה, כי זו הדרך המהירה ביותר לגלות מה עלול להתקלקל.
הבעיה עם האדים
הבעיה עם האדים היא שהם מוצאים דרך לחדור לכל סדק קטן במכשיר. ברגע שהמחמם כבה, האדים הופכים שוב למים נוזליים, ישירות על צינורות הקוורץ ועל הקצוות החשמליים של המכשיר. אם האטימות של המכשיר אינה מושלמת, המים יגיעו למעגלים החשמליים. זה לא טוב. אנחנו מבזבזים זמן רב כדי לגלות איפה בדיוק המים נעצרים, ולחפש סימנים לחלודה או לדליפות שעלולות לגרום לכיבוי המכשיר.
הבעיה של “הלחץ התרמי”
הבעיה האמיתית אינה רק המים – אלא גם שינויי הטמפרטורה. תחשבו על זה: נורת קוורץ עוברת מטמפרטורת החדר לטמפרטורה גבוהה מאוד בתוך שניות בודדות. היא מתרחבת, ואז היא מתקררת ומצטמקת. תנודות אלו יוצרות לחץ עצום על האטימות ועל החומרים שמחזיקים את המכשיר יחד.
אנחנו מעבירים את המחממים דרך חדר לחות, כדי לגרום לתהליך זה לקרות שוב ושוב. אנחנו מחפשים סדקים, ובודקים האם המראות של המכשיר מתערפלות. כי אם האטימות כשלה במעבדה שלנו, היא בוודאי תכשל גם בתקרה של הלקוח שלנו. וזו שיחה שאף אחד לא רוצה לקיים.
מציאת הנקודה האידאלית
אי אפשר פשוט לאטום את המחמם בתנאי ואקום. אם נעשה את המכשיר 100% אטום, הרכיבים החשמליים שבתוכו לא יוכלו לנשום, והם יתחממו יותר מדי. זו בעיה של איזון. עלינו להשאיר את המכשיר אטום מספיק כדי שהאדים לא יחדרו, אך גם פתוח מספיק כדי שהמעגלים החשמליים לא יישרפו.
התוצאה? מחמם שלא יקצר במהלך מקלחת ארוכה ועם הרבה אדים. רק ודאו שיש מספיק מקום לאוורור בזמן ההתקנה, כדי שהחום יוכל לצאת החוצה. זה כל כך פשוט.